מידע על סרטן / אבחון-בימוי / בימוי / גיליון זקיף-ביופסיה-גיליון עובדות
תוכן
- 1 סנטינל לימפה צומת ביופסיה
- 1.1 מהן בלוטות לימפה?
- 1.2 מהו בלוטת לימפה זקיף?
- 1.3 מהי ביופסיה של בלוטת הזקיף הזקיף?
- 1.4 מה קורה במהלך SLNB?
- 1.5 מהם היתרונות של SLNB?
- 1.6 מה הנזקים האפשריים של SLNB?
- 1.7 האם SLNB משמש לסיוע בשלב כל סוגי הסרטן?
- 1.8 מה הראו מחקרים על השימוש ב- SLNB בסרטן השד?
- 1.9 מה הראו מחקרים על השימוש ב- SLNB במלנומה?
סנטינל לימפה צומת ביופסיה
מהן בלוטות לימפה?
בלוטות הלימפה הן איברים עגולים קטנים המהווים חלק ממערכת הלימפה בגוף. מערכת הלימפה היא חלק ממערכת החיסון. הוא מורכב מרשת כלים ואיברים המכילים לימפה, נוזל שקוף הנושא תאי דם לבנים הנלחמים בזיהום וכן תוצרי נוזלים ופסולת מתאי הגוף ורקמותיו. אצל אדם חולה סרטן הלימפה יכולה לשאת גם תאים סרטניים שהתנתקו מהגידול הראשי.

הלימפה מסוננת דרך בלוטות הלימפה, הנמצאות באופן נרחב בכל הגוף ומחוברות זו לזו באמצעות כלי הלימפה. קבוצות של בלוטות לימפה ממוקמות בצוואר, בבית השחי, בחזה, בבטן ובמפשעה. בלוטות הלימפה מכילות תאי דם לבנים (לימפוציטים מסוג B ולימפוציטים מסוג T) וסוגים אחרים של תאי מערכת החיסון. בלוטות הלימפה לוכדות חיידקים ווירוסים, כמו גם כמה תאים פגומים וחריגים, המסייעים למערכת החיסון להילחם במחלות.
סוגים רבים של סרטן מתפשטים דרך מערכת הלימפה, ואחד האתרים המוקדמים ביותר להתפשטות סרטן אלה הוא בלוטות הלימפה הסמוכות.
מהו בלוטת לימפה זקיף?
בלוטת לימפה זקיף מוגדרת כבלוטת הלימפה הראשונה אליה סביר להניח שהתאים הסרטניים יתפשטו מגידול ראשוני. לפעמים, יכולה להיות יותר מבלוטת לימפה זקופה אחת.
מהי ביופסיה של בלוטת הזקיף הזקיף?
ביופסיה של בלוטת הזקיף הזקיף (SLNB) היא הליך בו מזהים את בלוטת הלימפה הזקיף, מסירים אותו ובודקים אותו כדי לקבוע אם קיימים תאים סרטניים. הוא משמש לאנשים שכבר אובחנו כחולי סרטן.
תוצאה שלילית של SLNB מצביעה על כך שסרטן טרם התפשט לבלוטות הלימפה הסמוכות או לאיברים אחרים.
תוצאה חיובית של SLNB מצביעה על כך שסרטן קיים בבלוטת הלימפה הזקיף וייתכן שהוא התפשט לבלוטות לימפה סמוכות אחרות (הנקראות בלוטות לימפה אזוריות) ואולי לאיברים אחרים. מידע זה יכול לעזור לרופא לקבוע את שלב הסרטן (היקף המחלה בגוף) ולפתח תוכנית טיפול מתאימה.
מה קורה במהלך SLNB?
ראשית, יש לאתר את בלוטת הלימפה (או הצמתים). לשם כך, מנתח מזריק חומר רדיואקטיבי, צבע כחול או שניהם בסמוך לגידול. לאחר מכן המנתח משתמש במכשיר לאיתור בלוטות לימפה המכילות את החומר הרדיואקטיבי או מחפש בלוטות לימפה המוכתמות בצבע הכחול. ברגע שאותר בלוטת הזקיף הזקיף, המנתח מבצע חתך קטן (בערך 1/2 אינץ ') בעור הסמוך ומסיר את הצומת.
לאחר מכן בודקים את צומת הזקיף על קיומם של תאים סרטניים על ידי פתולוג. אם נמצא סרטן, המנתח עשוי להסיר בלוטות לימפה נוספות, במהלך אותו הליך ביופסיה או במהלך הליך כירורגי מעקב. SLNB עשוי להיעשות על בסיס אשפוז או לדרוש שהייה קצרה בבית החולים.
SLNB נעשה בדרך כלל במקביל להסרת הגידול הראשוני. במקרים מסוימים ניתן לבצע את ההליך גם לפני או אפילו אחרי (תלוי כמה שיבושים בכלי הלימפה) של הגידול.
מהם היתרונות של SLNB?
SNLB מסייע לרופאים לביים סרטן ולהעריך את הסיכון שתאי הגידול פיתחו את היכולת להתפשט לחלקים אחרים בגוף. אם צומת הזקיף היא שלילית לסרטן, מטופל יוכל להימנע מניתוח בלוטות לימפה מקיף יותר, ולהפחית את הסיבוכים האפשריים הקשורים להסרת בלוטות לימפה רבות.
מה הנזקים האפשריים של SLNB?
לכל ניתוח להסרת בלוטות לימפה, כולל SLNB, עלולות להיות תופעות לוואי מזיקות, אם כי לרוב הסרת פחות בלוטות לימפה קשורה בפחות תופעות לוואי, חמורות במיוחד כמו לימפדמה. תופעות הלוואי האפשריות כוללות:
- לימפאדמה, או נפיחות ברקמות. במהלך ניתוח בלוטות הלימפה נחתכים כלי לימפה המובילים אל צומת הזקיף או מקבוצת הצמתים. זה משבש את הזרימה הרגילה של הלימפה דרך האזור הפגוע, מה שעלול להוביל להצטברות לא תקינה של נוזל הלימפה שעלול לגרום לנפיחות. לימפאדמה עלולה לגרום לכאב או אי נוחות באזור הפגוע, והעור העומד עלול להתעבות או להיות קשה.
הסיכון ללימפאדמה גדל עם מספר בלוטות הלימפה שהוסרו. קיים פחות סיכון בהסרת בלוטת הלימפה הזקיף בלבד. במקרה של הסרת בלוטות לימפה רבות בבית השחי או במפשעה, הנפיחות עשויה להשפיע על זרוע או רגל שלמה. בנוסף, קיים סיכון מוגבר לזיהום באזור או בגפה הפגועה. לעיתים רחוקות מאוד, בצקת לימפית כרונית עקב הסרת בלוטות לימפה רבות עלולה לגרום לסרטן בכלי הלימפה הנקראים לימפאנגיוסרקומה.
- סרומה, או מסה או גוש הנגרם כתוצאה מהצטברות נוזל הלימפה במקום הניתוח
- קהות, עקצוצים, נפיחות, חבורות או כאבים במקום הניתוח, וסיכון מוגבר לזיהום
- קושי להזיז את חלק הגוף הפגוע
- תגובות עור או אלרגיות לצבע הכחול המשמש ב- SNLB
- תוצאה של ביופסיה שלילית כוזבת - כלומר, תאים סרטניים אינם נראים בצומת הלימפה הזקיף למרות שכבר התפשטו לבלוטות הלימפה האזוריות או לחלקים אחרים בגוף. תוצאה של ביופסיה שלילית כוזבת מעניקה למטופל ולרופא תחושת ביטחון כוזבת לגבי מידת הסרטן בגופו של המטופל.
האם SLNB משמש לסיוע בשלב כל סוגי הסרטן?
לא. SLNB משמש לרוב לסיוע בשלב סרטן השד ומלנומה. לפעמים משתמשים בו לבמת סרטן הפין (1) וסרטן רירית הרחם (2). עם זאת, הוא נחקר עם סוגים אחרים של סרטן, כולל סרטן הפות והצוואר הרחם (3) וסרטן ריאות במעי הגס, בקיבה, בוושט, בראש ובצוואר, בבלוטת התריס ובלא תאים קטנים (4).
מה הראו מחקרים על השימוש ב- SLNB בסרטן השד?
תאי סרטן השד צפויים להתפשט תחילה לבלוטות הלימפה הנמצאות באזור בית השחי, או בבית השחי, לצד השד הפגוע. עם זאת, בסרטן השד קרוב למרכז החזה (ליד עצם השד), תאים סרטניים עשויים להתפשט תחילה לבלוטות הלימפה בתוך החזה (מתחת לעצם השד, הנקראות בלוטות החלב הפנימיות) לפני שניתן יהיה לאתר אותם בבית השחי.
מספר בלוטות הלימפה בבית השחי משתנה מאדם לאדם; הטווח המקובל הוא בין 20 ל -40. היסטורית, כל בלוטות הלימפה השניות הללו הוסרו (בניתוח הנקרא דיסקציה של בלוטת הלימפה, או ALND) בקרב נשים שאובחנו כחולות סרטן השד. הדבר נעשה משתי סיבות: לסייע בשלב שלב סרטן השד וכדי למנוע הישנות אזורית של המחלה. (הישנות אזורית של סרטן השד מתרחשת כאשר תאי סרטן השד שהועברו לבלוטות הלימפה הסמוכות מולידים גידול חדש.)
עם זאת, מכיוון שהסרת בלוטות לימפה מרובות בו זמנית מעלה את הסיכון לתופעות לוואי מזיקות, הושקו ניסויים קליניים לבדיקה האם ניתן היה להסיר רק את בלוטות הלימפה הזקיף. שני ניסויים קליניים אקראיים בשלב 3 בחסות NCI הראו כי SLNB ללא ALND מספיק לביצוע סרטן השד ולמניעת הישנות אזורית בנשים שאין להן סימנים קליניים של גרורות בבלוטת הלימפה, כמו גוש או נפיחות בבית השחי לגרום לאי נוחות, ואלה מטופלים בניתוחים, טיפול מערכתי נלווה וטיפול בהקרנות.
בניסוי אחד, בו השתתפו 5,611 נשים, חוקרים הקצו משתתפים באופן אקראי לקבלת SLNB בלבד, או SLNB בתוספת ALND, לאחר הניתוח (5). באותן נשים בשתי הקבוצות אשר בלוטות הלימפה הזקיף שלהן היו שליליות לסרטן (בסך הכל 3,989 נשים) עקבו אחר 8 שנים בממוצע. החוקרים לא מצאו הבדלים בהישרדות הכוללת או בהישרדות ללא מחלות בין שתי קבוצות הנשים.
הניסוי השני כלל 891 נשים עם גידולים עד 5 ס"מ בשד ובלוטות לימפה חיובי של זקיף. חולים הוקצו באופן אקראי לקבלת SLNB בלבד או לקבל ALND לאחר SLNB (6). כל הנשים טופלו בכריתת גוש, ורובן קיבלו גם טיפול מערכתי נלווה וטיפול בקרינת קרן חיצונית לשד הפגוע. לאחר מעקב ממושך, שתי קבוצות הנשים היו בעלות הישרדות כוללת של 10 שנים, הישרדות ללא מחלות ושיעורי הישנות אזוריים דומים (7).
מה הראו מחקרים על השימוש ב- SLNB במלנומה?
מחקרים מצביעים על כך שחולים עם מלנומה שעברו SLNB ושנמצא כי בלוטת הלימפה הזקיף שלהם היא שלילית לסרטן ואין להם סימנים קליניים לכך שסרטן התפשט לבלוטות לימפה אחרות, ניתן לחסוך ניתוח נרחב יותר של בלוטות הלימפה בזמן הגידול הראשוני. הֲסָרָה. במטה-אנליזה של 71 מחקרים עם נתונים של 25,240 חולים נמצא כי הסיכון להישנות אזורית של בלוטות הלימפה בחולים עם SLNB שלילי היה 5% או פחות (8).

ממצאי הניסוי השני של לימפאדקטומיה סלקטיבית רב-מרכזית (MSLT-II) אישרו גם את בטיחותם של SLNB בקרב אנשים עם מלנומה עם קשרי לימפה חיוביים של הזקיף וללא עדויות קליניות למעורבות אחרת של בלוטות הלימפה. ניסוי קליני שלב 3 אקראי גדול זה, שכלל יותר מ -1,900 מטופלים, השווה את התועלת הטיפולית הפוטנציאלית של SLNB בתוספת הסרה מיידית של בלוטות הלימפה האזוריות שנותרו (הנקראות ניתוח דיסקיות של הלימפה השלמה, או CLND) עם SNLB בתוספת מעקב פעיל, שכלל בדיקת אולטרסאונד קבועה של בלוטות הלימפה האזוריות הנותרות וטיפול ב- CLND אם התגלו סימנים של גרורות נוספות של בלוטות הלימפה.
לאחר מעקב חציוני של 43 חודשים, חולים שעברו CLND מיידי לא היו בעלי הישרדות טובה יותר ספציפית למלנומה מאשר אלו שעברו SLNB עם CLND רק אם הופיעו סימנים של גרורה נוספת של בלוטת הלימפה (86% מהמשתתפים בשתי הקבוצות היו לא מת ממלנומה בגיל 3 שנים) (9).
הפניות נבחרות
- Mehralivand S, van der Poel H, Winter A, et al. הדמיה של בלוטות הלימפה הזקיף באונקולוגיה אורולוגית. אנדרולוגיה ואורולוגיה תרגומית 2018; 7 (5): 887-902. [תקציר PubMed]
- Renz M, Diver E, English D, et al. ביופסיות של בלוטות הלימפה הזקיף בסרטן רירית הרחם: דפוסי תרגול בקרב אונקולוגים גינקולוגיים בארצות הברית. כתב העת לגינקולוגיה מינימלית פולשנית 2019 באפריל 10. pii: S1553-4650 (19) 30184-0. [תקציר PubMed]
- רנה פרנקלין סי, טאנר EJ III. לאן אנו הולכים עם מיפוי של בלוטות הזקיף בסרטן גינקולוגי? דוחות אונקולוגיה עדכניים 2018; 20 (12): 96. [תקציר PubMed]
- חן SL, אידינגס DM, שרי RP, בילצ'יק AJ. מיפוי לימפטי וניתוח צומת הזקיף: מושגים ויישומים עכשוויים. CA: כתב עת לסרטן לרופאים 2006; 56 (5): 292-309. [תקציר PubMed]
- Krag DN, אנדרסון SJ, ג'וליאן TB, et al. כריתת סנטינל-בלוטת הלימפה בהשוואה לנתיחה קונבנציונאלית של בלוטת השדרה-לימפה בקרב חולים קליניים-שליליים עם סרטן השד: ממצאי הישרדות כולליים מניסוי שלב 3 אקראי של NSABP B-32. Lancet Oncology 2010; 11 (10): 927–933. [תקציר PubMed]
- ג'וליאנו AE, האנט KK, Ballman KV, et al. נתיחה של בית השחי לעומת שום ניתוח של בית השחי בנשים עם סרטן שד פולשני וגרורות בצומת הזקיף: ניסוי קליני אקראי. JAMA: כתב העת של איגוד הרפואה האמריקאי 2011; 305 (6): 569–575. [תקציר PubMed]
- ג'וליאנו AE, Ballman KV, McCall L, et al. השפעת נתיחה בבית השחי לעומת שום נתיחה בבית השחי על הישרדות כוללת של 10 שנים בקרב נשים עם סרטן שד פולשני וגרורות בצומת הזקיף: הניסוי הקליני של ACOSOG Z0011 (Alliance). JAMA 2017; 318 (10): 918-926. [תקציר PubMed]
- Valsecchi ME, Silbermins D, de Rosa N, Wong SL, Lyman GH. מיפוי לימפטי וביופסיה של בלוטות הזמף בזרם חולה בחולים עם מלנומה: מטא-אנליזה. כתב העת לאונקולוגיה קלינית 2011; 29 (11): 1479–1487. [תקציר PubMed]
- Faries MB, Thompson JF, Cochran AJ, et al. נתיחת השלמה או תצפית על גרורות בצומת הזקיף במלנומה. כתב העת לרפואה של ניו אינגלנד 2017; 376 (23): 2211-2222. [תקציר PubMed]